דפי הנצחה

אסתר שכנתי

קשה לשבת ולכתוב בלשון עבר על שכנה כל כך יקרה.

הלב ממאן להשלים ולהאמין שאכן זו פרדה סופית.

נושאת אני בתוכי את כל הרגעים היפים שלנו בשיחות על הדשא, בלילות הקיץ . כשכנה, שוחחנו על הכל, על הילדים , קרובים ורחוקים ובמיוחד הנכדים שכל גאוותך הייתה בם.

החלפנו בננו ספרים שקראת והיו מעניינים ובעיקר שוחחנו על כתיבה יוצרת והחלום שלך היה להוציא ספר סיפורים על נושא השואה, והצלחת בזה.

היית אשה נפלאה למשפחתך, ילדיך ונכדיך. באיזה מסירות טפלת בדוב. לא חסכת כל מאמץ ולא שמעתי ממך אף תלונה ולו פעם אחת.

תמיד שאלתי את עצמי מאין היו לך הכוחות.

דוב היה נכנס אלי הביתה ואומר : דינה, בלי אשתי אסתר לא הייתי מגיע למצב כל כך טוב.

אבל איך אומרים "האדם מתכנן ואלוהים צוחק."

והנה גם אותך תקפה המחלה הארורה.

הלכת מאיתנו אסתר, והלב ממאן להאמין על האסון שפקד את משפחתך הענפה והאוהבת.

תנוחי בשלום אסתר היקרה.

דינה בן-נון