דפי הנצחה

חוה נולדה ב-27/10/1922.
היא עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ ב-1946.
היא היתה נשואה לשמעון ליבה והיו להם שלוש בנות, עופרה, אילנה ויעל.
חוה נפטרה ב-18/12/2013.

חווה נולדה לשמעון וטוני לז'רוביץ בשנת 1922 בעיר בּוּזַ'אוּ שברומניה, לפני 91 שנה, בת שלישית להוריה, מבין ארבעה ילדים. הוריה התפרנסו מחייטות, משפחה טובה וצנועה. חווה סיפרה על ילדות מאושרת. הקהילה היהודית בעירה היתה מסורתית וקטנה, שהתפרנסה בעיקר ממסחר, בנערותה הצטרפה חווה לתנועת השומר הצעיר ובגיל 16 עברה הקבוצה להכשרה בבוקרסט.
בזמן המלחמה היתה כל הקבוצה במחנה עבודה בּטְרַנְסְנִיסְטְרִיָה.
אחרי המלחמה חזרה לעירה בוז'או ויחד עם הוריה ואחיה יוסף החלו להתארגן לעלות לארץ, הם ניסו לעבור דרך יגוסלביה , אולם הקשיים היו רבים וכל פעם החזירו אותם חזרה לעירם , עד שלילה אחד עברו את הגבול בדרכים לא דרכים והגיעו לאיטליה, שם שהו מספר חודשים, הם נדדו בין ערים שונות עד שב- 1946 עלו עם אניה ישנה ורעועה "כתריאל –יפה" לכיוון הארץ. חודש ימים היו על הים, האנגלים מנעו כניסתם, עד שהגיעו בחודש ספטמבר לקפריסין. לפי הוראת האנגלים ששהו אז בארץ, שוחררו כל חודש 500 איש והם שהיו בין האוניות הראשונות שהגיעו לקפריסין שוחררו בין הראשונים ובדצמבר הגיעו לארץ.
חודש היתה בעתלית, משם עברה לקריית שמואל ולאחר לקריית חיים לקבוצנו. בקבוץ, הקליטה היתה חמה וטובה , הרבה בזכות חברים מההכשרה בבוקרסט. היא החלה לעבוד במטבח ובעבודות מזדמנות אחרות, רוב הזמן עם ילדים. את שמעון בעלה שהגיע לקבוץ כבר ב- 1944 הכירה בקריה. אחרי שנה הם נישאו. ב-1948 נולדה עפרה, באותה שנה גם עברו לבית שאן ולרשפים ביתם הסופי . בשנת 1953 נולדה יעל, ואילנה הצעירה בבנות נולדה ב-1958.
חווה יצגה את דור המייסדים, את אלה שהקיבוץ היה מפעל חייהם. היא מילאה תפקידים רבים בקבוץ, תמיד היתה בוועדות הן כרכזת והן כחברה, בוועדות חברתיות כמו: בריאות, ועדת קומונה, חינוך, מוסד, ו. חברים, ו. מינויים וגם בוועדות כלכליות כמו ו. משק וו. צריכה. חוה עבדה שנים רבות בחינוך כמטפלת בבתי ילדים, ילדים רבים מבני רשפים גדלו תחת סינורה, גאוותה הגדולה - שהיתה המטפלת של קבוצת רימון , הקבוצה הראשונה, היא התמידה במסירות בעבודתה רבת השנים בחינוך. בשנות עבודתה האחרונות בקומונה תמיד האירה פנים וקבלה בסבר פנים יפות את הבאים. תמיד למדה והשתתפה בחוגים, ספרות ותנ"ך. היתה אשה אחראית, מאירת פנים וצנועה.
חווה איבדה את שמעון בעלה לפני 20 שנה, כל השנים היתה מוקפת במשפחה אוהבת ותומכת.
מותה הגיע בחטף - מות צדיקים;
יהי זכרה ברוך

קבוץ רשפים.