דפי הנצחה

חיה נולדה ב-16/3/1922.
היא עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ ב-1944.
היא היתה נשואה לחיים לביא והיו להם שלושה בנים, יוסי, נדב וחנן.
חיה נפטרה ב-20/6/2015.

חיה נולדה בשנת 1922 בעיר חוטין שברומניה, למרדכי ורבקה אקסלרוד , אביה היה רוקח ואמה עקרת בית ועסקנית בעניני ציונות, קרן הקיימת, התרמות ועוד, אחות בכורה לרחל, בית ציוני מהמעמד הבינוני. בכתות היסוד למדה בבית הספר "תרבות", משם גם רכשה את העברית . תיכון למדה בגימנסיה המקומית ובשנים אלה גם הצטרפה לתנועת השומר הצעיר.
ביתם כאמור היה בית ציוני, חגגו חגים יהודים, אכלו מאכלי חג אופיניים לכל חג וביקרו במועדים דתיים בבית הכנסת. חייהם היו צנועים ושקטים, חיה זוכרת נעורים מאושרים , חברות מוסיקה וריקודים. מרד הנעורים שלה התבטא בעלייה לישראל בלי הוריה בהשפעת התנועה.
ב-1939, לפני סיום שנת הלימודים האחרונה, עלתה באוניית משא לארץ כאשר ברקע המלחמה ובזכות סרטפיקט שהצליחה לקבל הודות דודתה שהיתה כבר בישראל וקיבלה את האישור מהשלטונות האנגלים ששלטו בארץ. משפחתה, הוריה ואחותה עברו את המלחמה במחנה השמדה באוקאינהוב ועלתה ארצה ב-1944 . שנות הנתק מהם , הארץ הזרה והעבודה בחקלאות היו לה קשות ביותר.
בארץ התחילה בקבוץ מעברות. משם הצטרפה למשק פועלות בפתח תקווה, שנתיים שהתה שם , למדה לעבוד ולחיות חיי קומונה. אז החליטה להתנסות בחי קבוץ והצטרפה לגרעין של השומר הצעיר עם מנחם, דוסי, אסתר גודל ועוד בקבוץ בית זרע, אחר כך עברו לאילון ולקריית חיים לגרעין שהתעתד להקים את רשפים.
את חיים הכירה בקריית חיים ב-1944 והתחתנה עימו ב-1945. עם ראשוני חברי רשפים הגיעו לעמק בית שאן והתיישבו ברשפים. נולדו להם שלושה בנים, יוסי, נדב וחנן.
ברשפים עבדה חיה במכבסה, כמטפלת תינוקות, במטבח, והיתה חברה בוועדות רבות. באוהל שרה למדה אנגלית ובזכות רכישת השפה עבדה במשך כמה שנים עם המתנדבים שהגיעו ועבדו בקבוץ אחרי מלחמת ששת הימים. בעבודה עם המתנדבים נלחמה חיה לא פעם על הטבת תנאיהם ועל זכויותיהם, היא היתה אוזן קשבת להם ולא פעם היתה צריכה להתמודד עמם על בעיות שתייה והתייחסות לעבודה, אולם עם כל זה אהבה את תפקידה ומילאה אותו במסירות רבה.
חלק מהמתנדבים שטיפלה בהם נשארו עמה בקשר מכתבים, ורבים חזרו לארצם עם חוויות וזיכרונות טובים.
ב- 2003, נפטר חיים בעלה, העוגן והמשענת . חיה נשאה את אבלה בשקט, כדרכה בכל, אשה שקטה ונעימת הליכות היתה. יושבת בית, תמיד עם ספר ועיתון, מתעניינת בקורה בקבוץ, מביעה דעה ואשת שיחה.
לאחרונה החלה לחוש ברע , למזלה ידעה לישון וסבל רב לא היה לה. בשקט הלכה לעולמה והיא בת 93.
גילה ויוסי , שהייתם לצידה תמיד, קשובים ומטפלים, נדב, חנן וכל הנכדים, אנחנו קבוץ רשפים משתתפים באבלכם ומחזקים ידיכם. אבלינה העובדת המסורה שסעדת את חיה כל כך במסירות- זכות גדולה.
יהי זכרך שמור
בית רשפים