Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לשטרנטל טניה ז"ל
(27/05/1921 - 10/09/2000)     (  -  )

טניה שטרנטל, כמו לצעירים יהודים רבים באותה תקופה היתה ילדות לא קלה, שנותיה היפות ביותר היו כשהצטרפה לתנועת השומר הצעיר בוורשה לגדוד שבו היה חבר גם מרדכי אנילביץ'.

טניה היתה מוכרת בכינוי "קטנה" והיא בלטה בתנועה ברמת השכלתה הגבוה וביכולת הביטוי בשפה הפולנית הרהוטה. כשפרצה המלחמה עברה עם כל פעילי התנועה לוילנה היא התקבלה לאוניברסיטה בוילנה לאחר שפנתה ישירות ובמעט חוצפה לדיקן האוניברסיטה היא למדה שם עד פלישת הגרמים לברה"מ. בתקופה זו יצרה קשרי חברות עם אחת מהספרניות באוניברסיטה.

בזמן הפלישה הסתירה אותה חברתה "אניה שמייטֶה" הספרנית בחדר הספרים הנדירים של הספריה. אניה הפכה במשך יותר משנה לאם שניה של טניה.

לאחר כשנה וחצי הם התגלו וטניה נלקחה למחנה ריכוז.

לקראת תום המלחמה טניה נלקחה יחד עם עוד אסירים מהמחנה לאוניה במטרה להטביעם אך האמריקאים הצליחו לתפוס את האוניה ולשחרר את נוסעיה, טניה היתה במצב בריאותי ירוד ונלקחה לביה"ח נוצרי והנזירות טיפלו בה.

ב – 1946 נפגשה עם כמה חברים יוצאי השומר הצעיר במחנה "פרנולד" שם פגשה את בוקה ומאז הם קשרו את חייהם יחד.

הם עלו כמעפילים לארץ, נתפסו ונשלחו לקפריסין שם נולד בנם שלמה.

טניה הצטרפה לרשפים בהכשרה בגן-שמואל.

עם העליה לקרקע היא עבדה בחינוך ובעיקר בחינוך המיוחד מאחר וגילתה רגישות רבה לצרכי הילדים המתקשים.



אמא שלי

אתמול היה יום הכיפורים והיה גם יום השלושים לפטירתך.

בצהרים אחרי שחזרתי מבית הכנסת בתום תפילה ארוכה חשבתי לנוח קצת לפני שאחזור לבית הכנסת למנחה ונעילה ומעריב וקידוש הלבנה. אבל אז את הופעת בחדר החשוך, לא כמו שהיית בסוף ימיך אלא אחרת כמו שהיית כשעוד הייתי ילד. את הופעת כי ידעת שכל היום חשבתי עליך, שכל היום לאורך כל התפילה שבה אנו מבקשים שוב ושוב "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו…" לא הפסקתי לרגע להגות בך כי יש חטאים ועבירות שבין האדם למקום (לאלוהים) אותן מכפר יום הכיפורים אבל יש עבירות שבין אדם לחברו, עבירות אלו אין יום הכיפורים מכפר אלא עד שיגש למי שפגע בו ויבקש ממנו סליחה ויקבל אותה בשלמותה.

כל חיי מאז הייתי ילד שובב פגעתי בך והעלבתי אותך עד שלפעמים אפילו בכית בגללי, היום ביום הקדוש נוכחתי לדעת שלא ביקשתי ממך סליחה על כל הצער שגרמתי לך ושכעת כבר מאוחר לעשות זאת.

את הופעת וישבת על המיטה בקצה, כמו אז כשהייתי קטן כשהיית יושבת ומלטפת את ראשי ושרה את השיר על היקינתון, "אל תהיה עצוב, אמרת, אתה לא צריך לדאוג אני סלחתי לך סליחה שלמה אפילו שלא ביקשת, אז אל היה מוטרד ושתעבור את הצום בשלום".

הרמת את ידך הימנית והושטת לי את הזרת שכה אהבתי כי היתה היא פחוסה בקצהה כמו מחבת קטנה, הושטתי גם אני ידי, כמו אז כשהייתי עוד ילד קטן לפני בערך חמישים שנה, הצמדתי את זרת ידי השמאלית לזרת שלך, כך היינו נפרדים באותם ימים רחוקים כשהחזרת אותי לישון בבית הילדים, כל כך לא רציתי להפרד ממך אז וכל כך קשה לי להפרד ממך גם עכשיו… אמא שלי.

שלמה.

שיר
מאת טניה

1
אני באתי משם
לא נולדתי כאן
באתי מפולין הרחוקה.
באתי מאירופה הנאורה
באתי מאירופה שהבטיחה
חופש שוויון ואחווה…
ואת עמי רצחה.


2
בדלקה שאחזה את העולם
והציתה הטבטונים והברברים
טרוף אחז את העולם
טרוף ! – הנטרפים היינו
אנו היהודים.


3
כלאו אותנו בגטו
לרעב, חולי והרג.
הובילו למחנות חנק
אושוויץ, טרבלינקה, מידנק.


4
הפקר, הפקר היה דמנו…
והעולם שתק
אדיש לגורלנו.


5
תמה המלחמה
המפלצת נוצחה
הפעמונים צלצלו
הרחובות רקדו
דגלים נופפו אל על
מאושרים שבו לביתם
ורק לנו לא היה לאן…
היינו שוב מיותרים


6
הלכתי משם
ונדר נדרתי
לעולם לא אשוב
לעולם, לעולם
נשבעתי
לא יקרה עוד פעם.


7
מהי עבורי הארץ?
יש רק מילה אחת ואין אחרת
- מולדת –
מולדת שלא ידעתי את טעמה
כמו יתום
שלא ידע את הוריו.
מולדת –
זאת אדמה ואבנים
שפה ופרחים
וילדים צוחקים
ובית שלך, שלך!


8
מולדת
כדי שבני ונכדי
בגאוה יגידו
אני יהודי!




הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
reshafim abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות