דפי הנצחה

דורי נולדה ב-26.7.1925.
היא עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ ב-1945.
היא הייתה נשואה לשמעון והיתה להם בת, עדה.
מניסואיה הראשונים היה לה בן, יגאל.
דורי נפטרה ב-6.6.2015
06/06/15

דורי

דורי נולדה בשנת 1925 בעיר רומן שברומניה לאנה ואהרון, אחות למאיר הבכור, לבנו ולבתיה שנולדה כ-14 שנה אחריה. אביה עבד ככורך ספרים ובבית הדפוס של הוריו - מקצוע שעבר גם לדורי בערוב חייה.
היתה לה ילדות רגילה עד שנת 1939, אז נפטרה אמה זמן קצר אחרי לידת בתיה אחותה, באותה שנה פרצה גם מלחמת העולם השניה והחיים השתנו מהקצה אל הקצה, דורי הפסיקה את לימודיה כדי לטפל באחותה הפעוטה והיא בת 14 בלבד. עם כניסת הגרמנים לרומניה החלו בגיוס צעירים יהודים לעבודות כפייה, בינהם גם את מאיר אחיה הגדול, היהודים בעיירה הקטנה החלו לענוד טלאי צהוב, שעות רבות של עוצר נגזרו עליהם , היה קושי גדול בהשגת מזון והמצב הכלכלי בבית הידרדר, דורי יחד עם בנו הצעיר טיפלו בבתיה התינוקת, על דורי הצעירה נפלו כל עבודות הבית הנוספות, בישול, כביסה, נקיון וקניות.
דורי ובנו הצעירים היו לאם ואב לתינוקת לכל חייה. בשני חדרים בביתם התמקמו חיילים גרמנים והקימו משרד תחבורה שהובלות חיילים גרמנים וציוד לחזית הרוסית, היו אלה בחורים יחסית מבוגרים , בעלי משפחות עם ילדים ודורי העידה שהיחסים היו נינוחים וסבירים במחיצתם, עם נצחונות הרוסים ב-1944 תפסו את החדריםחיילים מהצבא הרוסי.
באותה שנה יצאה דורי לבוקרשט והצטרפה לשומר הצעיר במטרה לעלות לישראל, אחרי כמה שבועות יצאה הקבוצה מנמל קונסטנטנסה לתורכיה שם נתקלו בהתנגדות התורכים לאפשר להם להמשיך לכיוון הארץ והם הוחזרו לבולגריה שהיתה אז תחת שלטון רוסי. חודש ימים חורפיים הוחזקו ברכבת בעיר קזנלוק , לקראת הסוף הורשו לישון אצל משפחות יהודיות בעיר ואחרי חודש נוסף עלו באותה רכבת לארץ דרך לבנון לראש הנקרה . דורי הגיעה לארץ בינואר 1945 בהיותה בת 19 וחצי, .מראש הנקרה נסעו לחיפה , שם חיכו להם קבוצת חברים מרשפים - קיבוצה, שהיה אז בקריית חיים.

ב - 1947 הגיעה דורי עם קיבוצה רשפים ועם חברי קבוץ שלוחות לעמק בית שאן ואחרי עוד שנה נפרדו לשני קבוצים, כל קבוץ התפתח וצמח לכיוונו ולאורחות חייו. הגעגועים לבתיה שנשארה ברומניה בשנה זו היו לה קשים מנשוא.
אחיה הצעיר בנו שהגיע לארץ באותה שנה הצטרף לחברת נוער בקבוץ עין המפרץ, אליו הצטרפה גם בתיה שעלתה ב-46 מרומניה בגיל 7, מכיון שברשפים לא היו ילדים בגילה הצטרפה לאחיה , שם נשארה עד היום. כבת חסותה של דורי פקדה רבות את רשפים- שהיה לה כבית שני, ביקורים שזוכרת בחום רב עד היום.
בנו עבר עם קבוצתו להקים את קבוץ גבולות. בגיל צעיר נספה שם בתאונת התחשמלות טראגית.
דורי עבדה בקבוץ בכל עבודה שנדרשה, אשה חרוצה עם מוסר עבודה גבוה וידי זהב, בהתחלה במטבח ובמכבסה, שנים רבות עבדה בלול הביצים וששם היה קשה פנתה לדרך המשפחתית ולמדה כריכת ספרים ויחד עם שמעון, בעלה ואיש ימינה בכל , הקימו את ענף הכריכיה ענף שסיפק ספרים וחוברות כרוכים ביד אמן.
היתה בוועדות שונות, ניהלה את האקונומיה ואת מחסן הבגדים.
שהגיעו המתנדבים לארץ אחרי מלחמת ששת הימים, בדרכם השקטה והמחויכת, היו שמעון ודורי בית ואוזן לצעירים רבים שעברו ברשפים ודרך העוגות הנפלאות וארוחות הארבע למדו לאהוב את רשפים בכלל והזוג פש בפרט.

לדורי עם בעלה הראשון ג'ומא נולד יגאל ב-1950 ועם שמעון אימצה וגידלה את עדה.
דורי ו"שמעון שלה", היו כזוג יונים עד הרגע האחרון, זוג מטופח ואוהב, מותו של שמעון גמר את דורי, הפרידה ממנו היתה לה קשה, היא מאנה להתנחם ונשאה את אבלה עד הסוף. האיש התומך, החכם, השקט והסבלני שהיה לה העוגן היציב בכל חייה.

בשנה האחרונה היתה דורי בעין המפרץ שקיבלו אותה במעמד כ"אם לחברה", היא התקבלה שם באהבה ובחום.

תנחומינו הכנים לכן עדה ובתיה שהייתן בשבילה תמיד, בכל שלב ומשבר, ערות וקשובות לכל קריאה ומצוקה , דואגות ואוהבות, לעמוס והנכדות איבדתם אם וסבתא אהובה.

דורי בת 89 במותך - יהי זכרך ברוך- נוחי על משכבך בשלום.

בית רשפים