דפי הנצחה

ניצה נולדה ב-26/12/1926.
היא התקבלה לחברות בקיבוץ רשפים ב-1952.
היא היתה נשואה לישראל פזי ונולדו להם שתי בנות, רחל וחייה'לה, ושני בנים, נמרוד ועמוס.
ניצה הלכה לעולמה ב-20 באוגוסט 2013.
21/8/2013

ניצה נולדה בשנת 1926 לחיה וחיים גלפרין. הסבא של ניצה עלה עם משפחתו ארצה, בשנת 1883, בעליה הראשונה, מקור לגאווה ולאין ספור סיפורים. אמה חייה, היתה ילידת מטולה. משפחתה היתה אחת משלוש המשפחות הראשונות של מטולה. אביה של ניצה, חיים נולד בפולין, למד ב"חדר" המשיך לישיבה, נחשב ל"עילוי", אבל שהתבגר עזב את הדרך וחזר בשאלה. בהגיעו לגיל 21 נסע לארצות הברית. ניצה אהבה לספר שהוא נכנס עם מילון לחדר במלון ולא יצא ממנו עד שידע מספיק כדי להסתדר עם השפה החדשה. ב 1914, במלחמת העולם הראשונה הגיע לארץ עם הגדודים העבריים. בתום המלחמה כשהשתחרר, הגיע לת"א שם פגש את חיה, סבתה של ניצה, והם התחתנו.נולדו להם שלושה ילדים לאה, יאיר וניצה. האבא עבד בצבא הבריטי ובמסגרת עבודתו נדדה המשפחה לכל מיני מקומות. כשניצה היתה בת 9 המשפחה הגיעה לירושלים ושם תקעה יתד. לניצה זיכרונות רבים וטובים מירושלים. הוריה שלחו אותה לבתי ספר טובים ומודרנים. מכיתה ז' למדה ניצה ב"בית החינוך" לילדי העובדים. שם חינכו לכיוון של תנועות הנוער ולהגשמה. חשיבות רבה היתה ליישב את הארץ ולעבוד בעבודת כפיים. ניצה הצטרפה לתנועת "מחנות העולים".
לאחר לימודיה הפורמלים עברה ללמוד בסמינר לגננות. עם סיום לימודיה נשלחה לעבוד במושב "שאר ישוב". משם עברה כגננת לטבריה ומשם לכפר חיטין. זכורה לניצה תמונה כואבת מימי מלחמת העצמאות, כשראתה את הערבים בורחים עם משפחותיהם וחפציהם מביתם. בעת מלחמת השחרור פגשה ניצה את ישראל פזי והם קשרו את חייהם ביחד. בעקבות אהבתה הגיעה לרשפים (שעדיין ישב בבית שאן). נמרוד, בנה הבכור היה התינוק הראשון שהגיע מבית החולים ישר לרשפים ולא לבית שאן.
ניצה היתה הגננת הראשונה בקיבוץ. אחרי כמה שנים כגננת עברה להוראה. היא לימדה שנים רבות בבית הספר היסודי בקיבוץ.
לאור ניסיונה ויכולותיה גויסה להיות מדריכה למורים מתאם התנועה. תפקיד שאהבה מאוד, הפגישות עם בתי הספר, המורים בקיבוצים השונים, הנסיעות בכל הארץ שנדרשו לתפקיד.
כשחזרה לקיבוץ נעשתה לספרנית בספרית הקיבוץ. לימוד וקריאת ספרים היה תחביב שעסקה בו עד ממש לאחרונה.
ניצה מלאה תפקידים רבים וחשובים בקיבוץ, מזכירת קיבוץ, ועדת חינוך, חגים ותרבות. תמיד היתה מעורבת מאוד בקורה בקיבוץ, אהבה את הקיבוץ והוקירה כל מה שהתרחש בו. היא היתה ממקימות בית ספר "רימון" שבמסילות. זו היתה פריצת דרך משמעותית שהוכתרה בהצלחה רבה.
לניצה וישראל נולדו ארבעה ילדים: נמרוד, רחל, עמוס וחייה.לניצה 13 נכדים ו 8 נינים. בשנת 2006 ניפטר ישראל בעלה שהיה מושא לאהבתה של ניצה.
בשנים האחרונות חלה התדרדרות בבריאותה של ניצה. הסוף היה מהיר, כאילו אמרה די מספיק. ילדיה ליוו אותה במסירות ובאהבה לאורך כל הדרך.
תודה גדולה ללוליטה המטפלת הנהדרת שסעדה אותה במסירות אין קץ, בתבונה ובאהבה. קבלו את תנחומנו.
יהיה זכרה ברוך

בית רשפים.