דפי הנצחה

רבקה נולדה ברומניה ב-1.12.1923.
היא עלתה ארצה ב-1945 והתקבלה לחברות בקיבוץ באותה שנה.
היא הייתה נשואה לזבק והיו להם בן עמוס ושתי בנות, חנה ותמנה.
רבקה נפטרה ב-19.12.2016.


19.12.16

רבקה

רבקה נולדה בשנת 1923 לאברהם וחווה וידר, אחות אמצעית לשרה ולאריה ז"ל, המשפחה חיה בבוקרשט, אביה התפרנס מסחר ואמה היתה עקרת בית. הם למדו בבית ספר רומני עד שפרצה המלחמה.

בשנת 1939 הצטרפו רבקה עם אחותה הבכורה שרה לתנועת השומר הצעיר וב- 1944 החלו השתיים בעזרת תעודות מזויפות במסע העלייה לארץ עם חברים נוספים מהתנועה. הקבוצה נתפסה בגבול בין בולגריה לתורכיה ונחבריה נשלחו למחנה עבודה בתנאים קשים של רעב וסבל, אחרי כחודש, בהתערבותו של דוד בן גוריון הם שוחררו ונשלחו לגבול סוריה ומשם ברכבת לעתלית שם שהו כחודש ולאחריו עברו לקיבוץ שער העמקים.

בשער העמקים עבדו מבוקר עד ערב בשדות, במכבסה, במטבח וכל עבודת ידיים מזדמנת עד שהוקם בקריית חיים קיבוץ רשפים. גם שם עבדו בבית החרושת נמליט – ללבנים, בשוק וכל עבודה מזדמנת שהעניקה להם קצת פרנסה, משם עברו לעיר בית שאן ולקיבוץ רשפים – תחנה אחרונה בחייה של רבקה.

התחתנה עם זבק ונולדו להם שלושה ילדים: עמוס, חנה ותמנה. ברשפים מילאה כל חייה תפקידים רבים: וועדת חינוך, רכזת וועדת מינויים, ניהלה את הקומונה, ניהלה את חנות נעליים המקומית, עבדה כמטפלת , במטבח וכמובן למדה קוסמטיקאית ועבדה שנים רבות בתחום זה שהיה אהבתה האמיתית. רבקה זכורה לנו במיוחד כאישה עם חיוך טוב ולב ענק שלא חסכה אף מלפתוח יד ולתת מתנה או משהו קטן לכל אירוע וגם סתם, מתוך הכרת תודה אמיתית, ביתה בחגים היה פתוח תמיד לאנשים , לאלה שנשארו בגפם בחג , בידיים פתוחות ועם שמחה גדולה, גם שאבדה לה השמיעה, לא אבדה בה האופטימיות וניצוץ הסקרנות לדעת מה קורה בקבוץ, במדינה ואצל כולנו שסבבנו אותה.

לאחרונה חלה ירידה בבריאותה, גופה החל לבגוד בה, לא שמענו תלונות, תמיד נשמר החיוך על שפתיה , "הכל בסדר". עם מישל שליוותה אותה בחמש השנים האחרונות, נוצר קשר חם ואמיתי, קשר הדדי של נתינה וקבלה אינסופית, קשר של אמון.

עמוס, חנה ותמנע, שליוויתם את אמכם לאורך כל השנים האלה כמיטב יכולתכם, בחום ובדאגה, איתכם אנחנו ביום זה באבלכם הכבד ומתנחמים אנו שאמכם רבקה, נפרדה מהעולם ללא כאבים, עם ראש צלול וחיוך עד הרגע האחרון.

יהי זכרה ברוך.